שיקום הליכה

אחד המרכיבים התפקודיים החשובים ביצירת אינטראקציה עם הסביבה היא יכולת ההליכה.

מחזור ההליכה מתחלק לשני שלבים עיקרים:

  • שלב הדריכה בו הרגל במגע עם הקרקע
  • שלב העברת הרגל באוויר, בו הרגל אינה נוגעת בקרקע
    ישנן חמש דרישות הכרחיות להליכה :
  • יציבות
  • היכולת להעביר רגל מעל הקרקע באופן חלק ללא גרירה/ נגיעה ברצפה של כף הרגל
  • היכולת לבצע מגע ראשוני של הרגל עם העקב בשלב הדריכה
  • צעד באורך מספק ( לא קצר/ארוך מדי)
  • יעילות אנרגטית

מטופלים הסובלים מחלות נוירולוגיות שונות (אירוע מוחי, גידולים, טרשת נפוצה, פרקינסון ועוד) או לאחר פגיעות אורתופדיות וניתוחים שונים, סובלים מליקוים שונים בהליכה אשר עלולים להוביל גם לנפילות תוך כדי ניידות. בנוסף, מטופלים עשויים להימנע מיציאה מן הבית בשל החשש/החרדה מנפילה, נטייה אשר פוגעת בעצמאותם וביכולתם להשתתף בפעילות חברתיות שונות.
ניתוח מעמיק של איכות ותבנית ההליכה במסגרת עבודת הפיזיותרפיה מאפשר הסתכלות בשלבים השונים והתאמת טיפול בהתאם לחיזוק ושיפור הליקויים הרלוונטיים. כמו כן, קיימת גם חשיבות עליונה בהתאמת אביזר עזר רלוונטי בהתאם לפגיעה (הליכון/קביים/מקל) ונדרשת עבודה טיפולית המלמדת כיצד יש ללכת עם אותו אביזר. לדוגמא, ישנם מקרים בהם מטופל אינו מספיק יציב על מנת להיעזר בקביים ושימוש בהם עלול לסכן אותו בנפילה. במקרים מסוימים, למשל לאחר פגיעה נירולוגית, מטופלים יכולים לסבול מחולשת/חוסר תפקוד של השריר בכף הרגל, אשר אמור לאפשר תנועה באופן חופשי מעל הקרקע, כך שהם נוטים לגרירת רגל המסכנת אותם בנפילה. בפיזיותרפיה יש יכולת להתאמת אביזרים שונים כגון דיקטוס/סד בהתאמה אישית המקלים על מצב זה ומאפשרים מעבר רגל באופן חופשי המגן עליהם מפני נפילה.