ניתוחי FESS

סינוסיטיס (דלקת של הסינוסים או מערות הפנים) כרונית היא מכה שלא כתובה בתורה, כמו גם, במקרים רבים, הפעם הראשונה שהמטופל בכלל הופך מודע לכך שיש לו חללי אוויר לחים ומריירים מאחורי הפנים, שיש להם תפקיד בנשימה תקינה.

ניתוח FESS לטיפול בסינוסיטיס אינו נחשב הקו הראשון לטיפול בבעיה, ולפניו מקובל לנסות תרופות,  ובהן אנטיביוטיקה וסטרואידים, ולראות האם תושג החלמה או הקלה תרופתית או ספונטנית.

מטופלים שמועמדים לניתוח הם כאלו שסובלים מסינוסיטיס עם ובלי פוליפוזיס, שלא הגיבו היטב לתרופות המקובלות בתחום ושיש להם תופעות לוואי משמעותיות מהסינוסיטיס (כמו כאבי ראש, פגיעה בחושי הטעם והריח, חסימה אפית והפרעות בנשימה).

ההחלטה על הניתוח היא החלטה משותפת של הרופא המנתח והמטופל, שכן מדובר על ניתוח לשיפור איכות החיים במחלה כרונית.

ניתוחי הסינוסים המודרניים מבוצעים בטכניקה אנדוסקופית (דרך האף, באמצעות סיב אופטי דק וארוך שבקצהו מצלמה מיוחדת), ללא חתך חיצוני שישאיר צלקת באיזור הפנים.

במהלך הניתוח מנקה ושוטפת המנתחת את הסינוסים; מסירה את החסימות שמצאה במקום; מרחיבה את פתחי הסינוסים לכיוון האף; כורתת את הפוליפים, אם ישנם כאלו; ולוקחת תרביות מההפרשות בסינוסים (כדי להתאים ולדייק אליהם את האנטיביוטיקה).

הטכניקה החדשה שנעשה בה שימוש ונקראת FESS (ראשי התיבות של Functional Endoscopic Sinus Surgery, כלומר: ניתוח אנדוסקופי פונקציונלי של הסינוסים), העלתה מאוד את רמת הדיוק של מנתחי הסינוסים והגדילה באופן משמעותי את יעילות הפרוצדורה, כמו גם את בטיחותה. לרשות המנתחת עומד גם מכשיר GPS משוכלל, המאפשר לה לנווט בביטחון בתוככי האף.

מחקרים בתחום מצאו שאחוזי ההצלחה של הפרוצדורה עומדים על 80%-90%, והדגישו את חשיבות בחירת המטופל המתאים לניתוח. צמיחה מחודשת של פוליפים והפניה לניתוח חוזר כעבור זמן מה אינה נחשבת לכשלון ניתוחי, אלא לעדות למחלה עיקשת במיוחד.

לאחר ניתוחFESS  משאירים באף טמפונים נספגים, הנמצאים באזור הניתוח בלבד – המטופל יכול, לפיכך, לנשום דרך האף כבר מייד לאחר הניתוח.