מחיצת האף והקונכיות

שניים מהמבנים החשובים ביותר של האף שלנו – הם המחיצה (בלועזית: nasal septum) והקונכיות (באנגלית: nasal conchae; מכונות גם "הטורבינות של האף" או בלעז nasal turbinates).
המחיצה מוכרת לכולנו – זוהי העצם הסחוסית הנמצאת במרכז האף שלנו, ומחלקת אותו לחצי ימני ולחצי שמאלי. בזכות המחיצה, אנחנו יכולים לנשום מאחד הנחיריים, גם כאשר הנחיר השני סתום. באופן נורמלי, המחיצה אמורה להיות ישרה, כמו פלטת עץ שיצאה מסדנה של נגר מוכשר.
במקרים מסויימים, ניתן להבחין בקיומן של סטיות במחיצה, ובכך שהיא אינה ישרה כסרגל. מחיצת אף שאיננה ישרה כמו פלס בהחלט לא נחשבת לבעיה כשלעצמה, בדיוק כשם שייתכן שכיס המרה שלנו אינו בצורת אגס מושלם – אך הוא מתפקד היטב ולא גורם לבעיות, חרף צורתו הלא טיפוסית.
מחיצת אף עקמומית הופכת לבעיה, כאשר היא פוגעת באיכות חייו של המטופל. פגיעה כזאת יכולה לכלול בעיות נשימה (קשה להכניס אוויר דרך האף); זיהומים חוזרים (בייחוד סינוסיטיס כרונית, המלווה בכאבי פנים ודורשת אנטיביוטיקה); חוסר נוחות (תחושה חוזרת של "אף סתום"); ופגם אסתטי (עיוות בצורתו הסימטרית של האף, שיכול להביא לפגיעה בהערכה העצמית).
כאשר מדובר במחיצת אף שאינה ישרה ובנוסף המטופל מתלונן על הפרעה משמעותית שנלוות אליה – מקובל לשקול ביצוע של ניתוח לתיקון הבעיה.
הקונכיות הן מבנים חשובים נוספים של האף שלנו, ויש להן תפקיד מפתח בשיפור וטיוב האוויר שאנחנו נושמים: הן מסננות ומטהרות אותו; מחממות אותו לטמפרטורת הגוף; דואגות לכך שהוא יהיה ברמת הלחות האופטימלית לריאות שלנו; ומסייעות במעבר חלק שלו לקנה הנשימה.
6 קונכיות פועלות באף שלנו ללא הרף כדי לשפר את האוויר שאנו נושמים – 3 נמצאות בנחיר שמאל ועוד 3 בנחיר הימני. הקונכיות ממוקמות כמעין "מדפים" בתוך כל אחד מהנחיריים – כאשר בכל אחד מהם יש "מדף תחתון" (הקונכיה הגדולה ביותר), "מדף אמצעי" ו"מדף עליון".
מצבים שונים, ובהם נזלת אלרגית, שימוש קבוע בטיפות אף ושהות ממושכת בסביבה מזוהמת, גורמים לקונכיות לגדול ולגדול. זאת כדי לנסות ולפצות על הגורם המפריע, ועדיין לשמור על עבודה אפקטיבית (בצורה דומה לכך ששריר גדל בתגובה לעומס גדול שמופעל עליו – רק שבניגוד לשריר, הקונכיות אינן קטנות בחזרה מעצמן).
גדילת הקונכיות עלולה להביא, עם הזמן, להיצרות של דרכי האוויר באף (הקונכיות שהתרחבו צמצמו את חלל האף, והוא מכיל כעת פחות מקום) ופגיעה בזרימת הנשימה התקינה.
כאשר הקונכיות (בדרך כלל התחתונה והאמצעית) מגיעות לגודל שמפריע לנשימה האפית – מקובל לשקול ניתוח, שבו תוסר הרקמה ה"קונכייתית" העודפת, והמטופל יוכל לחזור ולנשום כהלכה.